פריקות כתף: כאב, חוסר יציבות וחזרה לתנועה
הכנתי לכם מדריך מקיף, המפרט על אחת הפציעות השכיחות ביותר – פריקות כתף. מהם הגורמים לפריקות כתף? כיצד הפריקה משפיעה על האיזון? ומה צריך לעשות בכדי לחזור לפעילות? כל המידע לפניכם.מהי פריקת כתף?
פריקת כתף היא מצב שבו ראש עצם הזרוע (הומרוס) יוצא מהשקע שלו בעצם השכמה (גלנואיד). פציעה זו נפוצה למדי, ויכולה להיגרם כתוצאה מנפילה, תאונת ספורט או תנועה חדה של הכתף. כ90% מהפריקות הן קדמיות לכן המאמר יתמקד בזה. חשוב להבין שהרבה פעמים מה שמונע מראש הזרוע לחזור למקומו זה כיווץ הגנתי של השרירים, ואחד הדברים הראשונים שנרצה הוא להרגיע את המטופל על מנת לנסות להוריד טיפה את הכיווץ ההגנתי. בנוסף את ההחזרה של הכתף למקומה צריך לעשות בחדר מיון, על ידי אורטופד המוסמך לכך.מה הסימפטומים לפריקות כתף?
הסימפטומים של פריקת כתף כוללים כאב עז, חוסר יכולת להניע את הכתף, נפיחות ועיוות באזור המפרק. ייתכן גם תחושת חוסר יציבות או תחושה שהכתף "יצאה מהמקום". לפעמים יכולה להיות פגיעה בעצב האקסילרי עקב הפריקה וזה עלול להתבטא בפגיעה שרירית ותחושתית. חשוב לראות שלא מפספסים את זה. הטיפול בפריקת כתף תלוי בהמון גורמים. ברוב המקרים, הטיפול כולל החזרה ידנית של עצם הזרוע למקומו (רֵדוּקְצִיָה). לאחר הרדוקציה, ייתכן שיהיה צורך לחבוש את הכתף או להשתמש בסד כדי למנוע תנועה מיותרת ולסייע בריפוי. לאחר החזרת הכתף למקום צריך לקבל החלטה האם לשקם בצורה שמרנית או ניתוחית. בכתף ישנם מייצבים סטטיים כגון רצועות, לברום ומבנה המפרק אשר עוזרים ביציבות הקדמית של הכתף. בנוסף, לכתף גם מייצבים דינמיים כגון שרירים וגידים שגם להם משמעות גדולה ביציבות הכתף. אם נחלק בצורה גסה, האורטופדיים ״אחראים״ למייצבים הסטטים והפיזיותרפיסטים למייצבים הדינמיים. לפעמים עצם העבודה על המייצבים הדינמיים במהלך הפיזיותרפיה מספקים ייצוב המספיק לשיקום הכתף לאחר פריקה.מהם גורמי הסיכון לפריקות כתף?
ישנם מגוון גורמי סיכון העלולים להוביל לפריקת כתף:- גיל: פריקות כתף נפוצות יותר אצל צעירים, בעיקר אצל ספורטאים.
- מִין: נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפריקות כתף מגברים.
- חוסר יציבות מולדת: יש אנשים שנולדים עם כתפיים פחות יציבות, מה שעלול להגדיל את הסיכון לפריקות.
- פציעות קודמות: פריקה קודמת של הכתף מגדילה את הסיכון לפריקות חוזרות. בגיל הצעיר (מתחת ל20) הסיכון לפרוק שוב כתף בלי ניתוח הוא כ85% למי שלא עבר שיקום שמרני וכ50% למי שעבר שיקום שמרני.
- ספורט: ספורטאים העוסקים בספורט מגע, כגון כדורגל, כדוריד, כדורסל או הוקי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפריקות כתף.