פריקות כתף – כיצד מזהים ומה ניתן לעשות?

פריקות כתף

פריקות כתף: כאב, חוסר יציבות וחזרה לתנועה

הכנתי לכם מדריך מקיף, המפרט על אחת הפציעות השכיחות ביותר – פריקות כתף. מהם הגורמים לפריקות כתף? כיצד הפריקה משפיעה על האיזון? ומה צריך לעשות בכדי לחזור לפעילות? כל המידע לפניכם. 

מהי פריקת כתף?

פריקת כתף היא מצב שבו ראש עצם הזרוע (הומרוס) יוצא מהשקע שלו בעצם השכמה (גלנואיד). פציעה זו נפוצה למדי, ויכולה להיגרם כתוצאה מנפילה, תאונת ספורט או תנועה חדה של הכתף. כ90% מהפריקות הן קדמיות לכן המאמר יתמקד בזה. חשוב להבין שהרבה פעמים מה שמונע מראש הזרוע לחזור למקומו זה כיווץ הגנתי של השרירים, ואחד הדברים הראשונים שנרצה הוא להרגיע את המטופל על מנת לנסות להוריד טיפה את הכיווץ ההגנתי. בנוסף את ההחזרה של הכתף למקומה צריך לעשות בחדר מיון, על ידי אורטופד המוסמך לכך.

מה הסימפטומים לפריקות כתף?

הסימפטומים של פריקת כתף כוללים כאב עז, חוסר יכולת להניע את הכתף, נפיחות ועיוות באזור המפרק. ייתכן גם תחושת חוסר יציבות או תחושה שהכתף "יצאה מהמקום". לפעמים יכולה להיות פגיעה בעצב האקסילרי עקב הפריקה וזה עלול להתבטא בפגיעה שרירית ותחושתית. חשוב לראות שלא מפספסים את זה. הטיפול בפריקת כתף תלוי בהמון גורמים. ברוב המקרים, הטיפול כולל החזרה ידנית של עצם הזרוע למקומו (רֵדוּקְצִיָה). לאחר הרדוקציה, ייתכן שיהיה צורך לחבוש את הכתף או להשתמש בסד כדי למנוע תנועה מיותרת ולסייע בריפוי. לאחר החזרת הכתף למקום צריך לקבל החלטה האם לשקם בצורה שמרנית או ניתוחית. בכתף ישנם מייצבים סטטיים כגון רצועות, לברום ומבנה המפרק אשר עוזרים ביציבות הקדמית של הכתף. בנוסף, לכתף גם מייצבים דינמיים כגון שרירים וגידים שגם להם משמעות גדולה ביציבות הכתף. אם נחלק בצורה גסה, האורטופדיים ״אחראים״ למייצבים הסטטים והפיזיותרפיסטים למייצבים הדינמיים. לפעמים עצם העבודה על המייצבים הדינמיים במהלך הפיזיותרפיה מספקים ייצוב המספיק לשיקום הכתף לאחר פריקה.

מהם גורמי הסיכון לפריקות כתף?

ישנם מגוון גורמי סיכון העלולים להוביל לפריקת כתף:
  • גיל: פריקות כתף נפוצות יותר אצל צעירים, בעיקר אצל ספורטאים.
  • מִין: נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפריקות כתף מגברים.
  • חוסר יציבות מולדת: יש אנשים שנולדים עם כתפיים פחות יציבות, מה שעלול להגדיל את הסיכון לפריקות.
  • פציעות קודמות: פריקה קודמת של הכתף מגדילה את הסיכון לפריקות חוזרות. בגיל הצעיר (מתחת ל20) הסיכון לפרוק שוב כתף בלי ניתוח הוא כ85% למי שלא עבר שיקום שמרני וכ50% למי שעבר שיקום שמרני.
  • ספורט: ספורטאים העוסקים בספורט מגע, כגון כדורגל, כדוריד, כדורסל או הוקי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפריקות כתף.
צמצום פריקות כתף: חיזוק שרירי הכתף והחגורה: פעילות גופנית סדירה, הכוללת תרגילים לחיזוק הגמשה וייצוב שרירי הכתף, השכמה יכולה לסייע בצמצום פריקות.

שיקולים לניתוח כתף

בנוסף לגורמים שצוינו קודם לכן, ישנם מספר שיקולים נוספים שעשויים להשפיע על ההחלטה אם לעבור ניתוח כתף החלטה שאותה המטופל צריך לקבל לאחר שהבין את השיקולים והתייעץ עם אנשי המקצוע. גיל: נוטים לנתח מטופלים צעירים יותר מאשר מבוגרים. הסיבה לכך היא שצעירים נוטים יותר להחלים בצורה טובה יותר ולשמור על טווח תנועה מלא בכתף. עם זאת, גם מבוגרים עשויים להפיק תועלת מניתוח כתף, במיוחד אם הם סובלים מכאבים משמעותיים או מאי-יציבות קשה אך זה פחות נפוץ. פרופיל פעילות ספורטיבית: ספורטאים מקצועיים או חובבים פעילים מאוד, העוסקים בספורט הדורש עומס רב על הכתף, עשויים להזדקק יותר לניתוח. הסיבה לכך היא שפציעות כתף אצל ספורטאים אלו עלולות להיות חמורות יותר ולפגוע ביכולתם לחזור לפעילות מלאה. מחלות רקע: קיימות מחלות רקע מסוימות שעשויות להוות גורם סיכון לניתוח כתף, או להקשות על ביצועו. לדוגמה, אנשים הסובלים מסוכרת או אפילפסיה עשויים להזדקק להערכה נוספת לפני ניתוח. נזק גרמי בכתף: במקרים של נזק גרמי משמעותי בכתף, כגון שבר, קרע בלברום או קרע ברצועות ובגידים ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון הנזק על מנת לייצב את הכתף. חשוב לציין שזוהי רק רשימה חלקית של שיקולים שעשויים להשפיע על ההחלטה אם לעבור ניתוח כתף. ההחלטה הסופית צריכה להתקבל על ידי המטופל יחד עם הרופא המטפל, לאחר שקילת כל הגורמים הרלוונטיים.   אני יודעים כיום שאחרי ניתוח הסבירות לפרוק כתף קטנה משמעותית ונעה בין 85%-95% תלוי ניתוח אך לניתוח יש את הסיכונים שלו וצריך לקחת זאת בחשבון. לכן לפעמים שווה לנסות טיפול שמרני לפני על מנת לפתור את הבעיה. שיקום לאחר ניתוח בדרך כלל נע בין כ5-8 חודשי שיקום תלוי ברמת הפעילות אליה המטופל צריך להגיע ואיך הוא מגיב לניתוח.

מה כדאי לעשות אם קיים חשד לפריקת כתף?

אם אתם סובלים מפריקות כתף, חוסר יציבות או חשד לפריקה, פנו לאיש מקצוע בהקדם האפשרי. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לסייע בהחלמה מהירה יותר ולמנוע סיבוכים. לסיכום, פריקות כתף הן פציעה נפוצה שיכולה לגרום לכאב, חוסר יציבות וקושי בתנועה. טיפול פיזיותרפי יעיל יכול לסייע בהחלמה מהירה יותר ולשפר את תפקוד הכתף.

שאלות ותשובות

פריקת כתף מתרחשת כשראש עצם הזרוע יוצא ממקומו בשקע השכמה, לרוב בעקבות נפילה, תאונת ספורט או תנועה חדה. יש לבצע את החזרת הכתף למקומה בחדר מיון על ידי אורטופד

סימפטומים של פריקת כתף כוללים כאב עז, נפיחות, עיוות וחוסר יכולת להניע את הכתף. הטיפול משלב החזרה למקום, חבישה או סד, ושיקום פיזיותרפי למפרק הכתף.

גורמי סיכון לפריקות כתף כוללים גיל צעיר, חוסר יציבות מולדת, פציעות קודמות, וספורט מגע. חיזוק שרירי הכתף וייצוב השכמה באמצעות פעילות גופנית יכולים לסייע בצמצום הסיכון

שיקולי ניתוח כתף כוללים גיל, מספר פריקות, רמת פעילות, נזק גרמי, ומחלות רקע. ההחלטה מתקבלת יחד עם הרופא, תוך שקלול היתרונות, הסיכונים, והאפשרות לטיפול שמרני לפני ניתוח.

לשיתוף:

תוכן עניינים

סובלים מכאב במפרק? מתקשים לבצע תנועה פשוטה?

מלאו את הטופס ואחזור אליכם עוד היום!

דילוג לתוכן